דלג לתוכן

EN

Linkedin Instagram Phone-alt Envelope Whatsapp

מולי הלפמן | פסיכולוג (מ.ר. 186062)

למה חוסר ודאות כל כך קשה לנו?

מחשבות על חוסר ודאות והחלטות

מאת מולי הלפמן | פסיכולוג (מ.ר. 186062)

היא כבר שבועות מתלבטת אם להמשיך בקשר. היא מדברת עם חברות, משחזרת שיחות, מכינה בראש רשימות של בעד ונגד, בודקת שוב מה היא מרגישה ושואלת את עצמה אם היא בטוחה. בכל פעם נדמה שעוד מחשבה אחת, עוד שיחה אחת או עוד כמה ימים יעזרו לה סוף סוף לדעת. אבל ככל שהיא חושבת יותר, היא דווקא פחות בטוחה. לא מפני שחסר לה בהכרח מידע. היא פשוט רוצה משהו שהחלטות חשובות כמעט אף פעם לא יכולות לתת לנו – ודאות.

המוח רוצה לדעת מה יקרה

חוסר ודאות לא נעים לנו. אנחנו רוצים לדעת אם הבחירה שנעשה תהיה נכונה, אם נצליח, אם נתחרט, אם משהו רע יקרה. וכשאין תשובה ברורה, המוח מנסה לייצר אותה. הוא חושב, בודק, משווה, שואל ומחפש עוד מידע. לפעמים זה בדיוק מה שצריך לעשות. החלטה טובה דורשת מחשבה. אבל יש נקודה שבה עוד חשיבה כבר לא מוסיפה מידע חדש. היא בעיקר מנסה להעלים את תחושת חוסר הוודאות.
עובד שרוצה להגיש מועמדות לתפקיד חדש יכול לבדוק מה דורשים, להתייעץ ולהכין את עצמו. אבל הוא יכול גם להמשיך לבדוק שוב ושוב אם הוא ״באמת מתאים״, עד שהמשרה כבר נסגרת. ספורטאית יכולה להתכונן היטב לתחרות, אבל עדיין לחפש לפני הזינוק איזו תחושה פנימית שתבטיח לה שהיא מוכנה. נער יכול להתלבט אם להצטרף לטיול עם קבוצה שהוא לא מכיר היטב ולחכות עד שיידע בוודאות שיהיה לו שם טוב. בכל המקרים האלה מסתתרת אותה משאלה: אם רק אדע מספיק, אולי לא אצטרך להסתכן.

אבל ודאות מוחלטת כמעט אף פעם לא מגיעה

אנחנו יכולים לצמצם אי ודאות. לבדוק עובדות, להתייעץ, ללמוד מניסיון ולהעריך סיכונים. אבל בהרבה מההחלטות החשובות בחיים נשאר משהו שלא נוכל לדעת מראש. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות איך יתפתח קשר, איך נרגיש בתפקיד חדש, אם נצליח בתחרות או אם נתחרט על בחירה שעשינו.
וכשאנחנו דורשים מעצמנו להיות בטוחים לפני שנפעל, אנחנו עלולים להיתקע. לא משום שאין לנו יכולת להחליט, אלא משום שהצבנו להחלטה תנאי שאי אפשר תמיד לקיים.

לפעמים השאלה עצמה צריכה להשתנות

אנחנו רגילים לשאול: ״מה ההחלטה הנכונה?״ זו שאלה הגיונית, אבל לפעמים היא גוררת אותנו לחיפוש אחר תשובה מושלמת שלא קיימת. בגישת ACT אפשר להוסיף שאלה אחרת: איזו בחירה מקרבת אותי יותר לאדם שאני רוצה להיות ולחיים שחשוב לי לחיות?
זו לא שאלה שמבטיחה תוצאה. גם החלטה שמתאימה לערכים שלנו יכולה להיות קשה, להפחיד ואפילו להתברר בהמשך ככזו שהיינו עושים אחרת. אבל היא מאפשרת לנו לבחור כיוון גם כשאין לנו מפה מלאה.

לפעול בלי לדעת הכל

קבלה של חוסר ודאות לא פירושה להחליט בפזיזות או להפסיק לחשוב. היא היכולת לזהות מתי כבר אספנו מספיק מידע, ומתי אנחנו ממשיכים לחפש רק מפני שקשה לנו לשאת את האפשרות שלא נדע.
בנקודה הזאת אפשר לשאול: מה אני כבר יודע? מה באמת עוד חשוב לי לברר? ומה אני מנסה לדעת למרות שאין דרך לדעת אותו מראש?
לפעמים הצעד הבא אינו להגיע לוודאות. הוא להסכים לכך שחלק ממנה יישאר חסר – ולבחור בכל זאת.




 



לכל הרשימות והמחשבות

  • מדיניות פרטיות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
  • מדיניות פרטיות
  • תנאי שימוש
  • הצהרת נגישות
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס